.

עלון בוגרים ניסן תש''ף

הרשמו לעלון שלנו

בואו ועזרו לנו להגיע לעוד בוגרים. רישמו אותם לעלון!

תנועת עזרא מתפללת עם כל עם ישראל לעצירת המגפה תכף ומייד ממש,

לרפואה שלמה ובריאות איתנה לכולם!

בוגרים כותבים

במיוחד לכבוד חג הפסח

הרב דוד לאו שליט''א-הרב הראשי לישראל (ובוגר סניף תל אביב)

חג הפסח נקרא גם "חג החירות", ביטוי לכך שאנו שמחים ומודים להקב"ה על יציאת בני עמנו מעבדות לחירות. מה היא חירות? לכאורה, חירות עלולה להידרדר לאנרכיה, ולכן גם החירות חייבת להיות במסגרת ברורה ומוגדרת כלשהי, שאם לא כן יש חשש שאיש הישר בעיניו יעשה.


חירותו של עם ישראל שהחלה ביציאת מצרים קיבלה את משמעותה בעובדה שמיד עם היציאה ממצרים החלו לספור 49 ימים לקראת מעמד קבלת תורה בהר סיני. קבלת ספר שהוא ספר ההוראה לעם ישראל, אשר ניתנה לנו ע"י בורא העולם, לדעת כיצד עלינו לחיות בעולמו. בספר זה כתובים הכללים והמצוות וכן עשרת הדיברות שאם לא כן, החירות יכולה הייתה להפוך לאנרכיה, ולאובדן יסודות עמנו.

חגי ישראל ככלל ניתנו לנו כמתנה, לשמוח עם המשפחה, להיות איתה, בחג הפסח על אחת כמה וכמה המצב הוא כזה. אם בחג הסוכות מצוות החג יכולה לחול גם על היחיד שירכוש ארבעת המינים ויקיים את מצוות החג בסוכה לבדו, ואם בחגים רבים נוספים המצווה יכולה לחול גם על היחיד, הרי שבחג הפסח עיקרו של החג הוא "והגדת לבנך", הרעיון של הנחלת המורשת היהודית הלאה, העיקרון החשוב של להעביר את תורת ישראל ומסורתה, מאב לבן.

נשאלתי לאחרונה אם אני חושש מכך שבעתיד, נושא יציאת מצרים יישכח מידיעתם של נכדנו והדורות הבאים. השאלה הזו נשאלה גם על השואה האיומה אשר כבר עתה ישנם כאלו המעזים להכחיש את עצם קיומו של אחד מהמאורעות האיומים שחוו בני עמנו לאורך ההיסטוריה. כיום זכינו ויחד עמנו ישנם ניצולי שואה רבים, אך בדורות הבאים מה יגרום לכך שנוכל להוכיח את השואה האיומה שאכן קרתה ואיבדנו שליש מבני עמנו שעלו בסערה השמימה. התשובה לכך היא חינוך, שמיעת עדויות והנחלתן לדורות, בכל השנה כולה ובאופן מיוחד ביום השואה השנתי.

לחג פסח יש ביטוי מיוחד לחינוך שיבטיח את הזיכרון לדורות – העשייה המרובה וההתעסקות בפרטים שנראים אולי שוליים וקטנים, אך הם המהווים תזכורת. מצה, מרור, חרוסת, ארבע כוסות יין ואמירת ההגדה. כל הפריטים הללו, יוצרים זיכרון חי ומהדהד שמתחדש מדי שנה ושומר על זכר וחיות של העם. כמאמר אחד מחכמי ישראל – "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", כשתפעל ותעשה ותתרגל עצמך בפעילות, ולאחר מכן תשאל את עצמך מה משמעותם של דברים, יימשך ליבך אחר הרעיון. המאכלים המיוחדים, וסיפורה של ההגדה מלווים את עם ישראל מעת צאתם ממצרים. את "מה נשתנה" שאל ילד יהודי במצרים ברגע היציאה. שאל שלמה הקטן את אביו דוד המלך בירושלים. שאלו ילדים בכל רחבי העולם, בהגיה ומבטא שונה זה מזה, אך המשותף הזה חיבר ומחבר את כולם לזיכרון של עם בני ישראל.

העם היהודי הגיע לארצו לאחר אלפיים שנות גלות, ובחגי ישראל בעיקר על כולנו לזכור את התקופות הקשות בהיסטוריה מצד אחד, ומאידך את הישועות והניסים שחווה עמנו לאורך השנים והתקופות. בחג הפסח נקרא כולנו בהגדה את התיאורים הקשים שעברו הורי הורינו במצרים, הסבל, העינוי, הקושי הרב, העבודה הקשה, אך מאידך הניסים העצומים בעשרת המכות שקיבלו המצרים ושיאם של הניסים בקריעת ים סוף ויציאת בני ישראל מסבלם.

עלינו להנחיל לבנינו ולבנותינו את העובדה שהעם היהודי במשך שנות קיומו עבר את תקופות קשות, נהרות של דם יהודי נשפכו במהלך ההיסטוריה אך ורק בשל היותם יהודים, אך בורא העולם שמר ישראל, וישמור שארית ישראל. עלינו לזכור מחג הפסח ומשאר חגי ישראל כי העם היהודי ידע סבל ומכאוב, אבל בעיקר שרידות מופלאה מול כל אויבינו, מימי החנוכה, חג הפורים וחג הפסח. לצער כולנו גם היום אנו ניצבים מול איומים על קיומו של העם היהודי, וכפי שאנו אומרים בליל הסדר, "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו", אנו מאמינים, מקווים ומתפללים לכך שגם הפעם "והקב"ה יצילנו מידם".

פרויקטים סניפים 

למרות שהפעילות השגרתית בסניפים הופסקה עד להודעה חדשה שום דבר לא יעצור את התנועה המתמדת.

בהובלת המרכזות, הסניפים ממשיכים לפעול דרך עזרים וירטואלים יצירתיים במיוחד.
מידי יום המרכזות, המדריכים והבוגרים עורכים פעילויות לחניכים התנועה; לימודי בוקר, אתגרים, חידות, פיתוח יוזמות, קורסים וירטואלים ועוד!

עזרא דיגיטל 

משבר הקורונה מחייב גם אותנו בתנועה לחשוב מחדש ולמצוא דרכים חדשות לקשר עם השטח.

במסגרת זו, הקמנו את 'עזרא דיגיטל' - מערכת תוכן שלמה שפועלת במגוון ערוצי הדיגיטל הזמינים: פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, אתר התנועה, ערוץ טלגרם ועוד -

ובהם מגוון תכנים הדרכתיים, תורניים והעשרתיים נוספים - כדי להגיע עד אחרון החניכים,המדריכים והבוגרים - גם בתקופה זו.
מידי יום עולים תכנים חדשים ומקוריים לערוצים השונים
ובערבים מתקיימים שיעורים בזום במסגרת בית המדרש התנועתי.

פוגשים בוגרים

ראיון אישי: שמעון טרבלסי 

ספר קצת על עצמך

שמי שמעון טרבלסי. נשוי לרביבית (לבית בן ישר, בוגרת סניף מרכז בירושלים), אב לידידיה (חייל במסגרת ישיבת הר עציון) ונדב (ישיבת קריית שמונה) שניהם פעלו בילדותם בסניף לוד עד שנסגר לצערי כי רב.
אני לודאי מלידה וגר בה גם כיום. בעברי מילאתי בלוד כמה תפקידים ציבוריים חלקם בהתנדבות כגון מנהל יד שרה ורכז מכון מאיר בלוד, וכן שימשתי כמנהל המחלקה לתרבות תורנית במשך כ 20 שנים (בשכר).כיום אני מנהל משטח בחברה לבמות הרמה לעבודה בגובה,בין לבין אני בשלבי סיום די אחרונים בלימודי הוראת נהיגה (הקורונה והגבלותיה מעכבים את המשך הלימוד) ומתעתד, אי"ה, להיות מורה לנהיגה לכשאסיים.
במישור העזראי חניך ומדריך בסניף לוד (היה דבר כזה...), ריכזתי את הסניפים רמות וגימזו (גם כזה דבר היה), הייתי רכז אזור ירושלים וכן אזור הדרום. ערכתי את בטאון התנועה "עלונים", מחנות ומפעלי תנועה למכביר כולל ועידות. שימשתי בתפקידים כגון יו´ר הנהלה הארצית וכן יו"ר ההנהלה העולמית. בסך הכך הייתי חניך מן המניין כשנתיים, שנתיים שעיצבו אותי מאוד ומאז אני מחזיר חוב ענק לתנועה ועדיין מרגיש חייב לה. בזכות עזרא ומדריכי המסורים למדתי בישיבת הכותל ושעלבים ומסלול חיי קיבל כיוון תורני. וכמובן בזכות התנועה הכרתי את רביבית אשתי ויחד בנינו את ביתנו בלוד, הרבה לפני שנולד הגרעין התורני הגדול והמוצלח שלנו. משפחתנו עם עוד כמה נוספות (בוגרי עזרא כמובן) היינו למעשה ה"חמניה" שעליה צמח הגרעין.

איך בא לידי ביטוי החינוך העזראי בחיים שלך היום

בעזרא חונכתי למעורבות בכלל עם ישראל. מכוח זה פעלתי במסגרות רבות כפי שהזכרתי קודם ובעוד מישורים נוספים ומגוונים כגון ארגון עמינדב שהייתי חבר בעמותה ועד למישור הפוליטי בהקמת מפלגת תקומה (כיום נקראת האיחוד הלאומי), עד היום אני חבר מרכז בה ואף נמניתי פעמיים ברשימת מועמדיה לכנסת. שמשתי מטעם האיחוד הלאומי כציר בשני קונגרסים של ההסתדרות הציונית העולמית (להלן הצ"ע) וכן חבר ועדת כספים ותקציבים של הצ"ע בשתי קדנציות ובוועדת ביקורת בקדנציה אחרת. מדובר בארגון החולש על קק"ל, הפדרציות העולמיות, החטיבה להתיישבות ועוד. בעזרא למדתי את הכלל על פי הפסוק: "בכל דרכך דעהו" ואכן אני משתדל לחפש בכל צומת חיים שההשגחה מפנה אותי אליו את המשמעות והמטלה האלוקית המצופה ממני בעמדה הזאת. היו עמדות שהיה קל לאתר את המשמעות כמו בעזרא או במחלקה לתרבות תורנית, אבל הקב"ה לא נעדר גם מעמדות שלכאורה אינן רוחניות כמו בתפקידי הנוכחי אבל גם בה יש ויש. לדוגמה קטנה אציין הובלת כמה במות הרמה שלנו בתקופת הקורונה שבאמצעותם הקימו את "בית חולים קורונה" במרתף חניון בית החולים שיב"א, תוך זמן קצר. שלא נדבר על בניין הארץ ועוד. אנחנו כמו ששרים "עבדא דקודשא בריך הוא" ובכל משימה שנידרש ולכל עמדה שנישלח אליה עלינו לפעול כמו עזראי טוב: בשיא הרצינות והמקצועיות שנוכל לגייס.

חוויה / סיטואציה / זכרון חזק מהתנועה

יש לי המון זיכרונות בדרך כלל חוויות נהדרות, אבל ברגע זה נזכרתי באחת פחות מוצלחת... הייתי אז רכז אזור ירושלים וההכנות למעוז (אז היה מתקיים בימי העצמאות) היו בשיא המרץ. אך למרבה הפלא האישורים לקיום המסע לא הגיעו וכבר הגענו ליום לפני המעוז. נשלחתי לפיקוד מרכז בירושלים לנבור ולחפש את הטפסים כדי לזרז את האישורים ושם הסתבר שהם אינם... מסתבר שמי שהיה אחראי על זה לא שלח אותם... אבל אז ההשגחה הפרטית פעלה למען תנועת עזרא והחזאים הודיעו על מזג אוויר סוער במיוחד שצפוי ביום העצמאות ואכן ירד אפילו ברד. כמובן ששמחנו על התרוץ המוצדק מאוד שהזדמן לנו וכל האירוע נדחה...
אני נזכר בכל האירועים הגדולים לציון שנות התנועה בגן סאקר (75) בלטרון (80) יד בנימין (90) ובארנה בירושלים (100) ולראות את הגידול המשמעותי של התנועה, מכ 2000-3000 חניכים בתקופתי וכיום ב"ה התנועה מגיעה לישובים רבים ולאוכלוסיות רבות שבעבר לא היינו בהם.

דמות שזכורה לך

אני זוכר לטובה את חברי לקבוצה בעזרא לוד, את מדריכי היקרים והמסורים. את חניכי הרבים, את חברי לפעילות הארצית בהנהלה הארצית ועוד. כולם אהובים ויקרים לליבי. מכולם למדתי וקיבלתי מי יותר ומי עוד יותר. אני מתגעגע במיוחד למדריכתי הראשונה שלצערי אינה עימנו עוד, גילה דוד , לימים נשאה לרב רחמים ניסימי (יבדל"א). גילה ז"ל הייתה אש שלהבת. יצרה קבוצה ממש יש מאיין. והפעילה אותה בגאון ובאהבה רבה. היא הדביקה את כולנו בהתלהבותה. אני בהחלט זוקף לזכותה את דרכי העזראית, מבלי להפחית מחלקם של הנכבד של יתר מדריכי שיבדלו לחיים טובים: הרב בנצי רבי, הרב יעקב כהן ויוגלי (בלוך) רוייכמן. אבל גילה הייתה אחת ויחידה. יהי זכרה ברוך.

איפה היית רוצה לראות את התנועה בעוד מאה שנה

מקווה שבעוד 100 שנים לא יצטרכו את תנועת עזרא כי כל עם ישראל על כל מסגרותיו ומערכותיו יהיו עזראים במהותם ובאישיותם. אם לא נזכה לכך, אני מקווה שהתנועה תצליח להגיע לכמה שיותר חנכים ותהיה התנועה הגדולה והמשמעותית בארץ. אם זאת שתדע לשמר את המשפחתיות האופיינית לה.

מה אתה מאחל לחניכי התנועה החדשים ?

אני במידה מסויימת מקנא בהם... לא זכיתי להיות הרבה זמן חניך בתנועה וחבל. אני מאחל להם שינצלו לטוב את כל הטובה שהתנועה יכולה להשפיע עליהם, והיא יכולה ומשפיעה. דעו לכם שבפעילותכם בסניפים אתם מעצבים את חייכם ואולי עוד דורות של צאצאכם. היו עזראים למופת, הרימו ראש והצעידו בתורכם את מדינת ישראל קדימה בדרך לגאולה שלימה.

איך אתה תופס את המושג תורה עם דרך ארץ ישראלית

זאת לא סיסמה אלא דרך חיים. כמו שכתבתי בהתחלה: בכל דרכיך דעהו. ארץ ישראל אמנם מוחשית ופיזית אבל היא לא פחות רוחנית וכל מה שמקדם אותה הן ברוח והן בחומר חייב להיות בהסתכלות של תורת ארץ ישראל. זאת ארץ עליה נאמר ש "עיני ה' בה מראשית השנה ועד אחרית השנה". אנחנו זכינו להיות שותפים, עוזרי הפקה או לפחות ניצבים ב"סרט" הזה. חייבים לבצע את תפקידנו על הצד הטוב ביותר. איך שרנו? היו חלוצים ואל תורידו ראשיכם, לבנות ארצנו... תפקידנו להיות עמוד האש המוביל ומראה את הדרך, דרך התורה עם דרך ארץ ישראלית. חזקו חברים!

דבר ההנהלה

דן גרינוולד- רכס חג''ס 


"שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא...''
חג האביב מתקרב, אילנות פורחים, הטבע מתגלה במלוא תפארתו.
"תפרו לי בגד עם כיסים..''
בגדים חדשים, זמן לשנות עיצוב, להחליף קצת את הרקע של החיים.
יש שנהגו לקנות רהיט חדש, אולי לשפץ את הקיים.
התחדשות באוויר.
כך הדברים בכל שנה. השנה, כרגע לפחות, נראה שהולך להיות שונה.
פסח, בדומה לתקופה שלפניו, יהיה חסר בחידוש הנראה לעין. לא נוכל לפגוש את כל המשפחה בחגיגת מנגל בטבע, כנראה שבגדים חדשים יהיו פחות וזה לא הזמן הכי טוב להוצאות על רהיטים חדשים ושיפוץ בתים.
איך נתחדש בלי החדש? איך נעביר הלאה לילדינו מבט חינוכי של התחדשות?
איך נחווה את היציאה ממצרים, ארץ המְצָרִים והגבולות שבה הגלגל חוזר ללא שינוי , בתוך חוויה של שגרה ביתית שחוזרת על עצמה? האם נצליח לחוות חווית התחדשות בחג שבחיצוניותו אין שינוי ממשי?
המציאות מאתגרת אותנו, מזמנת לנו התבוננות חדשה.
"כל שמחה נמשכת מחידוש המחשבה, ויסוד חידוש המחשבה הוא חידושה של תורה, שהיא למעלה מן השמש. כי כל אשר תחת השמש אין בו כל חדש, ויש דבר אשר יאמר לך ראה זה חדש הוא, כבר היה לעולמים אשר היו מלפנינו. אמנם חידוש הרעיון שבקודש, בו יש חידוש עצמי תדירי. וכל הטוב והרעיון שבחידוש כל מחשבה, כל מה שמשמח שמחה עדינה בכל החיים, נובע מצד הקודש שבו." (הרב קוק, שמונה קבצים קובץ ה', קב)
התחדשות אמיתית לא נמצאת "תחת השמש" במקום הגלוי. שם "מה שהיה הוא שיהיה". המציאות מוגבלת, עמוסה במְצָרִים מסוגים שונים. החידוש נמצא ברובד הנסתר של הקיום. במקום הסמוי מן העין. המחשבה שלנו היא אינסופית, היא יכולה לפתח ולהתפתח גם כשבחוץ הכל נמשך כשהיה. המחשבה מסוגלת למצוא בכל מציאות רבדים אינסופיים. בתובנה חדשה, רעיון חדש, יש נגיעה בעולם שהוא מעבר למציאות החיצונית שמולנו- עולם של קודש. שם יש שינוי מתמיד שלא פוסק לרגע.
השמחה מתרחשת כאשר אנחנו נמצאים בתוך התחדשות. כניסה לתוך מרחב שיש בו אינסוף אפשרויות- מרחב של קודש, מאפשר לאדם להיות בתנועה מתמדת, אנרגיה המשכית. זהו סוד השמחה.
התקופה בה אנו נמצאים מזמינה אותנו לחנך אותנו וסביבנו לחוות התחדשות - שלרוב מתגלה בטבע הפורח, בריח הבגד החדש, בספה שמצאנו במחיר מציאה, במפגש עם חבר שמלא זמן לא ראינו- בתוכנו פנימה.
כך בעזרתו יתברך, נזכה לפסח עם לבושים ישנים שבו ניפתח לעולמות חדשים.


חזקו חברים

הרשמו לעלון שלנו

בואו ועזרו לנו להגיע לעוד בוגרים 

חפשו אותנו בדף הפייסבוק של התנועה

נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר

.