ספר קצת על עצמך

שמי שמעון טרבלסי. נשוי לרביבית (לבית בן ישר, בוגרת סניף מרכז בירושלים), אב לידידיה (חייל במסגרת ישיבת הר עציון) ונדב (ישיבת קריית שמונה) שניהם פעלו בילדותם בסניף לוד עד שנסגר לצערי כי רב.
אני לודאי מלידה וגר בה גם כיום. בעברי מילאתי בלוד כמה תפקידים ציבוריים חלקם בהתנדבות כגון מנהל יד שרה ורכז מכון מאיר בלוד, וכן שימשתי כמנהל המחלקה לתרבות תורנית במשך כ 20 שנים (בשכר).כיום אני מנהל משטח בחברה לבמות הרמה לעבודה בגובה,בין לבין אני בשלבי סיום די אחרונים בלימודי הוראת נהיגה (הקורונה והגבלותיה מעכבים את המשך הלימוד) ומתעתד, אי"ה, להיות מורה לנהיגה לכשאסיים.
במישור העזראי חניך ומדריך בסניף לוד (היה דבר כזה...), ריכזתי את הסניפים רמות וגימזו (גם כזה דבר היה), הייתי רכז אזור ירושלים וכן אזור הדרום. ערכתי את בטאון התנועה "עלונים", מחנות ומפעלי תנועה למכביר כולל ועידות. שימשתי בתפקידים כגון יו´ר הנהלה הארצית וכן יו"ר ההנהלה העולמית. בסך הכך הייתי חניך מן המניין כשנתיים, שנתיים שעיצבו אותי מאוד ומאז אני מחזיר חוב ענק לתנועה ועדיין מרגיש חייב לה. בזכות עזרא ומדריכי המסורים למדתי בישיבת הכותל ושעלבים ומסלול חיי קיבל כיוון תורני. וכמובן בזכות התנועה הכרתי את רביבית אשתי ויחד בנינו את ביתנו בלוד, הרבה לפני שנולד הגרעין התורני הגדול והמוצלח שלנו. משפחתנו עם עוד כמה נוספות (בוגרי עזרא כמובן) היינו למעשה ה"חמניה" שעליה צמח הגרעין.

איך בא לידי ביטוי החינוך העזראי בחיים שלך היום

בעזרא חונכתי למעורבות בכלל עם ישראל. מכוח זה פעלתי במסגרות רבות כפי שהזכרתי קודם ובעוד מישורים נוספים ומגוונים כגון ארגון עמינדב שהייתי חבר בעמותה ועד למישור הפוליטי בהקמת מפלגת תקומה (כיום נקראת האיחוד הלאומי), עד היום אני חבר מרכז בה ואף נמניתי פעמיים ברשימת מועמדיה לכנסת. שמשתי מטעם האיחוד הלאומי כציר בשני קונגרסים של ההסתדרות הציונית העולמית (להלן הצ"ע) וכן חבר ועדת כספים ותקציבים של הצ"ע בשתי קדנציות ובוועדת ביקורת בקדנציה אחרת. מדובר בארגון החולש על קק"ל, הפדרציות העולמיות, החטיבה להתיישבות ועוד. בעזרא למדתי את הכלל על פי הפסוק: "בכל דרכך דעהו" ואכן אני משתדל לחפש בכל צומת חיים שההשגחה מפנה אותי אליו את המשמעות והמטלה האלוקית המצופה ממני בעמדה הזאת. היו עמדות שהיה קל לאתר את המשמעות כמו בעזרא או במחלקה לתרבות תורנית, אבל הקב"ה לא נעדר גם מעמדות שלכאורה אינן רוחניות כמו בתפקידי הנוכחי אבל גם בה יש ויש. לדוגמה קטנה אציין הובלת כמה במות הרמה שלנו בתקופת הקורונה שבאמצעותם הקימו את "בית חולים קורונה" במרתף חניון בית החולים שיב"א, תוך זמן קצר. שלא נדבר על בניין הארץ ועוד. אנחנו כמו ששרים "עבדא דקודשא בריך הוא" ובכל משימה שנידרש ולכל עמדה שנישלח אליה עלינו לפעול כמו עזראי טוב: בשיא הרצינות והמקצועיות שנוכל לגייס.

חוויה / סיטואציה / זכרון חזק מהתנועה

יש לי המון זיכרונות בדרך כלל חוויות נהדרות, אבל ברגע זה נזכרתי באחת פחות מוצלחת... הייתי אז רכז אזור ירושלים וההכנות למעוז (אז היה מתקיים בימי העצמאות) היו בשיא המרץ. אך למרבה הפלא האישורים לקיום המסע לא הגיעו וכבר הגענו ליום לפני המעוז. נשלחתי לפיקוד מרכז בירושלים לנבור ולחפש את הטפסים כדי לזרז את האישורים ושם הסתבר שהם אינם... מסתבר שמי שהיה אחראי על זה לא שלח אותם... אבל אז ההשגחה הפרטית פעלה למען תנועת עזרא והחזאים הודיעו על מזג אוויר סוער במיוחד שצפוי ביום העצמאות ואכן ירד אפילו ברד. כמובן ששמחנו על התרוץ המוצדק מאוד שהזדמן לנו וכל האירוע נדחה...
אני נזכר בכל האירועים הגדולים לציון שנות התנועה בגן סאקר (75) בלטרון (80) יד בנימין (90) ובארנה בירושלים (100) ולראות את הגידול המשמעותי של התנועה, מכ 2000-3000 חניכים בתקופתי וכיום ב"ה התנועה מגיעה לישובים רבים ולאוכלוסיות רבות שבעבר לא היינו בהם.

דמות שזכורה לך

אני זוכר לטובה את חברי לקבוצה בעזרא לוד, את מדריכי היקרים והמסורים. את חניכי הרבים, את חברי לפעילות הארצית בהנהלה הארצית ועוד. כולם אהובים ויקרים לליבי. מכולם למדתי וקיבלתי מי יותר ומי עוד יותר. אני מתגעגע במיוחד למדריכתי הראשונה שלצערי אינה עימנו עוד, גילה דוד , לימים נשאה לרב רחמים ניסימי (יבדל"א). גילה ז"ל הייתה אש שלהבת. יצרה קבוצה ממש יש מאיין. והפעילה אותה בגאון ובאהבה רבה. היא הדביקה את כולנו בהתלהבותה. אני בהחלט זוקף לזכותה את דרכי העזראית, מבלי להפחית מחלקם של הנכבד של יתר מדריכי שיבדלו לחיים טובים: הרב בנצי רבי, הרב יעקב כהן ויוגלי (בלוך) רוייכמן. אבל גילה הייתה אחת ויחידה. יהי זכרה ברוך.

איפה היית רוצה לראות את התנועה בעוד מאה שנה

מקווה שבעוד 100 שנים לא יצטרכו את תנועת עזרא כי כל עם ישראל על כל מסגרותיו ומערכותיו יהיו עזראים במהותם ובאישיותם. אם לא נזכה לכך, אני מקווה שהתנועה תצליח להגיע לכמה שיותר חנכים ותהיה התנועה הגדולה והמשמעותית בארץ. אם זאת שתדע לשמר את המשפחתיות האופיינית לה.

מה אתה מאחל לחניכי התנועה החדשים ?

אני במידה מסויימת מקנא בהם... לא זכיתי להיות הרבה זמן חניך בתנועה וחבל. אני מאחל להם שינצלו לטוב את כל הטובה שהתנועה יכולה להשפיע עליהם, והיא יכולה ומשפיעה. דעו לכם שבפעילותכם בסניפים אתם מעצבים את חייכם ואולי עוד דורות של צאצאכם. היו עזראים למופת, הרימו ראש והצעידו בתורכם את מדינת ישראל קדימה בדרך לגאולה שלימה.

איך אתה תופס את המושג תורה עם דרך ארץ ישראלית

זאת לא סיסמה אלא דרך חיים. כמו שכתבתי בהתחלה: בכל דרכיך דעהו. ארץ ישראל אמנם מוחשית ופיזית אבל היא לא פחות רוחנית וכל מה שמקדם אותה הן ברוח והן בחומר חייב להיות בהסתכלות של תורת ארץ ישראל. זאת ארץ עליה נאמר ש "עיני ה' בה מראשית השנה ועד אחרית השנה". אנחנו זכינו להיות שותפים, עוזרי הפקה או לפחות ניצבים ב"סרט" הזה. חייבים לבצע את תפקידנו על הצד הטוב ביותר. איך שרנו? היו חלוצים ואל תורידו ראשיכם, לבנות ארצנו... תפקידנו להיות עמוד האש המוביל ומראה את הדרך, דרך התורה עם דרך ארץ ישראלית. חזקו חברים!